בנובמבר 2020, הוקמה תצפית בנושא בהובלת ד''ר שלוה וייל תחת האוניברסיטה העברית בירושלים. מטרת התצפית היא לאסוף ולנטר נתונים ונרטיבים אודות רצח נשים, הן כמותניים והן איכותניים, ולספק אמצעים לבניית בסיס ידע שוטף במטרה למגר את התופעה.

​

מלבד דיווחים ספורדיים ביוזמת מערכות תקשורת, לא נאספו הנתונים הנדרשים על התופעה בישראל: רק בשנת 2012 הועדה לזכויות נשים בכנסת הכריעה כי יש לדווח על מקרי רצח נשים באופן שנתי, אולם בפועל עד היום הזה, לא קיים איסוף נתונים מרוכז או פורמלי על מקרים אלה בישראל. הכנסת אכן משקיעה מאמצים באיסוף הנתונים הסטטיסטיים, אשר לטענתם נלקחים מנתוני משטרת ישראל, אך הנתונים אינם חופפים לדיווחי המשטרה. נתוני המשרד לביטחון פנים על רצח נשים שוב אינם חופפים לדיווחי המשטרה, לעמותות  ולתקשורת. יתר על כן, לא נעשה ניסיון מקיף ומעמיק בישראל להבנת המניעים לרצח של נשים אלה.

​

בנובמבר 2015, ד"ר דוברבקה סימונוביץ', המפקחת המיוחדת מטעם האו"ם על אלימות נגד נשים, קראה לכל המדינות להקים תצפית או תחנת מעקב על רצח נשים.

​

ד''ר שלווה וייל עמדה בראשות יוזמה בשם "פמיסייד באירופה" מטעם ארגון COST (הועדה האירופאית לשיתופי פעולה במדע וטכנולוגיה) בין השנים 2013-2017 וניהלה ועדה הכללה 80 נציגות מ-30 מדינות אירופה. בסיום פרויקט COST בשנת 2017, פרופ' וייל סייעה בהקמת  התצפית האירופאית ל"פמיסייד" במלטה (אשר מופעל כיום מקפריסין וגרמניה), כמו גם הקמתן של תצפיות נוספות בגיאורגיה ובמקדוניה.