בנובמבר 2015, ד"ר דוברבקה סימונוביץ', המפקחת לשעבר מטעם האו"ם על אלימות נגד נשים, קראה להקמת תצפית או תחנת מעקב על רצח נשים בכל המדינות. בהתאם לכך, בנובמבר 2020 הוקמה התצפית על רצח נשים בישראל בהובלת פרופ' שלוה וייל תחת האוניברסיטה העברית בירושלים. מלבד דיווחים ספורדיים ביוזמת מערכות תקשורת, לא נאספו הנתונים הנדרשים על התופעה בישראל עד להקמת התצפית: רק בשנת 2012, הועדה לזכויות נשים בכנסת הכריעה כי יש לדווח על מקרי רצח נשים באופן שנתי, אולם עד ליום זה הנתונים של הכנסת ושל גופים אחרים על רצח נשים אינם חופפים לדיווחי המשטרה, לעמותות ולתקשורת. יתר על כן, לא נעשה ניסיון מקיף ומעמיק בישראל להבנת המניעים לרצח של נשים אלה.

 

מטרת התצפית היא לאסוף ולנטר נתונים ונרטיבים אודות רצח נשים, הן כמותניים והן איכותניים, ולספק אמצעים לבניית גוף ידע מתעדכן במטרה למגר את התופעה. מאז הקמתה, התצפית מייצרת דו"חות שנתיים המופצים בעברית, ערבית ואנגלית, בו מדווחים נתונים וסטטיסטיקות על פמיסייד לאורך השנה.​

​

פרופ' שלוה וייל, מייסדת התצפית, עמדה בראשות יוזמה בשם "פמיסייד באירופה" מטעם ארגון COST (הועדה האירופאית לשיתופי פעולה במדע וטכנולוגיה) בין השנים 2013-2017, וניהלה ועדה שכללה 80 נציגות מ-30 מדינות באירופה. עם סיום הפרויקט, שלוה סייעה בהקמת התצפית האירופאית לפמיסייד במלטה (אשר מופעלת כיום מקפריסין וגרמניה), כמו גם הקמתן של תצפיות נוספות בגיאורגיה ובמקדוניה. מעבר לקידום פרויקטים חלוציים בזירה הבינלאומית, פרופ' וייל כתבה מאמרים רבים העוסקים בפמיסייד, כולל מאמרי דעה, וערכה שני ספרים העוסקים בנושא: 'Femicide Across Europe' (2018) ו- 'Femicide in War and Peace' (2023).